ביטון ואח' נ' שוקדה - מושב עובדים של הפועמ"ז להתיישבות חקלאית שיתופית ואח'

החלטה

הנתבעת מס' 3, עתרה לסילוק על הסף, של ההליך שהוגש כנגדה.

הנתבעת 3 סבורה, כי לא מתקיימת יריבות בינה לבין התובעים, זאת לצד טענות בדבר העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לבחון הפעולות ושיקול הדעת המנהלי מצידה. כן נשמעו טענות בדבר התיישנות הליך תקיפת התוכנית.

בנוסף, סבורה הנתבעת מס' 3, כי אין בטענות התובעים, המועלות כלפיה, כדי לבסס עילה משפטית שמכוחה יהיו זכאים התובעים לסעדים המבוקשים על ידם,כנגד הנתבעת 3 ,דווקא.

עוד נטען להעדר קיומו של קשר סיבתי בין הנטען כנגד הנתבעת 3 לבין הסעדים המבוקשים וכן, עולה טענה בדבר התנהלות חסרת תום לב מצד התובעים בשל אי גילוי של כלל העובדות הרלוונטיות.

עת נדרשתי לבקשה, הוריתי לתובעים למסור תגובתם לבקשה וזו אכן הוגשה. בעקבות הגשתה, נתקבלה תשובת הנתבעת 3 לתגובה זו.

אין ספק כי בפי הנתבעת 3 טענות כבדות משקל כנגד ההליך, כנגד טענות התובעים ובעיקר, כנגד זכותם של התובעים להישמע בהליך דווקא, כנגד הנתבעת 3.

יחד עם זאת, המדובר בהליך המצוי בחיתוליו, שהרי כתבי הטענות הוגשו זה לאחרונה ולמעשה, ביהמ"ש נתבקש שלא לקבוע ההליך לדיון, הואיל ובין התובעים לבין חלק מהנתבעים מתקיימת הידברות מחוץ לכותלי בית המשפט, שעשויה, כך על פי הנטען, להניב אפשרות להסדרת הסכסוך כולו, מחוץ לכותלי בית המשפט.

דווקא העובדה כי בית המשפט אינו רשאי עדיין,לשתף את הצדדים כולם בהתייחסותו להליך ולנטען בו, ואף טרם באה ההזדמנות במסגרתה יכול היה ביהמ"ש לשקף הן לתובעים והן לנתבעים השונים את ה ערכותיו לגבי הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליך, נראה כי קביעת מסמרות בטענות הסף שבפי הנתבעת 3 ,עשויה לפגום בזכותם של הנתבעים האחרים להישמע. במיוחד, שעה שטענות הנתבעת 3, משלבות רובד עובדתי מסוים שראוי כי תחילת בירורו תיעשה במסגרת קדם משפט ולא, במסגרת הכרעה שיפוטית הניתנת בהעדר הצדדים ועל יסוד טיעון בכתב ,בלבד.

ודוק, הנתבעת מס' 3 סבורה, כי עילת התביעה עניינה תוכנית מפורטת מס' 5/198/03/7 שאושרה על ידי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום ביום 19.5.97 בהקשר להרחבת היישוב שוקדה.

אכן, אישור התוכנית נעשה על ידי הועדה המחוזית. יחד עם זאת, מהלך האישור, אין משמעותו כי הנתבעת מס' 3 כוועדת תכנון מקומית, איננה צד ישיר להליך. במיוחד, כאשר מהנספחים שצורפו לכתב התביעה, ובפרט נספח 7, ניתן לדייק ולומר, כי הנתבעת מס' 3 בישיבתה מיום 21.4.96, החליטה להמליץ על הפקדת תוכנית מפורטת להרחבת היישוב שוקדה, בפני הועדה המחוזית ואף הפניות המאוחרות יותר של גורמי התכנון, בעקבות אישור שניתן להפקדתה, מלמדות על פניה ישירה של הנתבעת מס' 4 (הועדה המחוזית), לנתבעת מס' 3 על מנת שזו תעשה את הדרוש בדבר הפקדת התוכנית ופרסומה כדין (ראה נספחים 8 ו-9 לכתב התביעה).

קביעה שיפוטית פוזיטיבית ברוח המבוקש על ידי הנתבעת מס' 3, יש בה משום סתימת הגולל על יכולתם של התובעים להישמע, בו בזמן, שטרם הוחל בבירור ההליך ואף, בטרם ניתנה לנתבעים כולם האפשרות להתייחס לגופה של תובענה. כל שכן, בהקשרים שבין הנתבעים השונים, בינם לבין עצמם.

לנוכח דברים אלו, סברתי כי לא יהיה זה נכון וצודק להכריע בטענות הסף שבפי הנתבעת 3 כבר בשלב זה וכי אך טבעי וסביר, לדחות ההכרעה בטענות אלו לשלב שבו מלוא התמונה העובדתית הנטענת, תונח בפני ביהמ"ש וכאשר תהיה לביהמ"ש סמכות בלתי אמצעית להעריך הסיכויים והסיכונים הטמונים בהליך, ביחס לכל אחד מהנתבעים לחוד ולנתבעים יחד.

על כן, ההכרעה בטענות הסף שבפי הנתבעת מס' 3 תיוותר בשלב זה תלויה על בלימה וביהמ"ש ישוב ויידרש לטענות אלו במלוא היקפן, במסגרת קדם המשפט שיקויים בהליך.

יצוין כי על פי ההחלטה מיום 27.2.2011, ניתנה לנתבעים 2 ו-3 ארכה להגיש את כתב הגנתם עד ליום 31.3.2011 ועם הגשת כתב טענות זה או בחלוף המועד להגשתו, אפעל, על פי הצורך, לקבוע ההליך העיקרי לקדם משפט בפני.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: